כל בעל כלב יודע שרק להיות לידו ובמחיצתו גורם לנו להרגשה טובה ולאושר, ועוד יותר כשמדובר בכלבים טיפוליים.
אז זו בטח לא תהיה הפתעה בשבילכם אם אני אספר לכם שלכלבים טיפוליים ישנם סגולות תרפיוטיות ומרפאות, במיוחד לבני אדם בעלי מוגבלויות וכאלה הסובלים מPTSD, אפילפסיה ועוד.
בארצות הברית לבדה ישנם כיום מעל ל-50,000 כלבים טיפוליים והמספרים שלהם רק הולכים וגדלים. טיפול באמצעות כלבים תופס תאוצה ברחבי העולם מאנגליה ועד ברזיל.
הכלבים האלו, אשר הוכשרו ואומנו ע"י ארגונים מוסמכים, והנוהגים שלהם, הולכים לבתי ספר, פנימיות וכפרי נוער ואפילו בתי חולים כדי ליצור קשר ולהיפגש עם המטופלים שלהם.
מחקרים רבים הראו שהיתרונות של כלבנות טיפולית הם אמיתיים ומוחשיים, אבל לא פעם תהיתי מה חושבים הכלבים לגבי העיסוק הייחודי שלהם? שמחתי לגלות שגם המדע מתייחס לשאלה הזאת.
לאחרונה פורסם מחקר העוסק במדעי התנהגות בעלי חיים, בדק ומצא שכלבים טיפוליים שעובדים במחלקות של חולי סרטן, לא רק שאינם לחוצים מ"עבודתם", אלא אפילו נהנים ממנה ברוב המקרים!
מנהלת המחקר, איימי מקולאו, מספרת ש"מה שהפך את המחקר הזה לכל כך מיוחד היה העובדה שהוא התבצע בכמה מוקדים במקבלים.
ביצענו את המחקר בחמישה בתי חולים לאורך המדינה, וביקרנו מעל מאה מטופלים ועשרים ושישה כלבים, מה שהפך את המחקר להכי גדול בתחומו."
לעבוד כמו כלב
החוקרים מדדו את רמות הקורטיזול – הורמון אשר מופרש כתגובה למצבי סטרס
ולחץ, דרך הריר של הכלבים. המדידות נלקחו גם כאשר הכלבים היו בביתם וגם תוך
כדי מפגשים טיפוליים בבית החולים.
יחד עם זאת, רמת הקורטיזול תעלה גם במצבי לחץ "טובים, וגם במצבי לחץ
"רעים". למשל, כלב שאוהב לשחק בכדור, בכל פעם שנציג לו את הכדור והוא יתחיל
לרוץ אחריו ולשחק איתו, זה יעלה את רמות ההורמון בגופו.
אז החוקרים הסריטו וניתחו עשרים ושש התנהגויות כלביות שונות בשלוש קטגוריות עיקריות:
פעולות חברתיות וידידותיות כמו התקרבות לבני אדם או קידת משחק, סימני
סטרס נמוכים כמו ליקוק שפתיים או רעד וסימני סטרס גבוהים כמו בכי.
החוקרים גילו כי לא נמצאו הבדלים ברמות הקורטיזול של כלבי המחקר, בין המצאותם בביתם או כשהם היו במהלך הסשנים הטיפוליים.
הופכים עבודה לחוויה
מחברת המאמר "חוות דעת ספרותית על רווחתם של כלבי הטיפול" משנת 2017, טוענת שהממצאים של המחקר חדש תואמים לממצאים של מחקרים קודמים שבוצעו בנושא.
המחקר החדש נושא ערך גבוה בעיקר בגלל רמת הפרטים הגבוהה שלו: "מחקרים קודמים לא סיפקו לנו מידע או סיפקו מידע ברמה נמוכה על סשנים טיפוליים או פעילויות טיפוליות, מה שהקשה עלינו לזהות את הגורמים הישירים לעליית רמת הלחץ בכלבים" לדברי גלנק.
השאלה הבאה שנשאלה היא האם כלבים טיפוליים באמת אוהבים את העבודה שלהם, והמחקר החדש מספק לנו כמה רמזים.
למשל, היה ניתן לראות שהכלבים נהנים יותר מביצוע פעולות מסוימות, יותר מאשר אחרות.
ילד אשר מדבר אל הכלב, או משחק איתו בצעצועים שלו, הצליח לעורר עניין ותגובות חברתיות יותר מאשר הברשה וליטוף או האכלה של הכלב.
לפי התוצאות, "אפשר להגיד שישנן פעילויות אשר אותן הכלב אוהב יותר והן מהנות יותר עבורו" אומרת מקלואו.
"זהו מידע יקר ערך עבור הנוהגים והכלבנים, אשר יכולים להשתמש יותר ויותר באותן הפעילויות אותן הכלב שלהם אוהב יותר."
מתאים כמו כפפה
כדי להצליח למצוא את אותן פעילויות שהכלב שלנו אוהב, עלינו לצפות בהם לאורך זמן, גם אם הם נראים קצת לא עקביים לפעמים.
החוקרים מצאו שכלבים שהראו את רמות הלחץ הגבוהות ביותר, היו גם אלה שהציגו התנהגויות חברתיות ברמה הכי גבוהה, מה שיכול להראות שכלבים מסויימים יכולים להיות יותר מודעים לגבי הרגשות שלהם.
כמו בכל עבודה אחרת, הכרחי למצוא את המועמדים המתאימים.
הרבה אנשים רוצים לשתף את החיבה והאהבה של הכלב האישי שלהם עם הקהילה והסביבה המיידית, אך אין זה אומר כי כל הכלבים נועדו להיות כלבים טיפוליים.
לכן, אנחנו ככלבנים טיפוליים ומכשירי כלבי שירות, כמו גם בעלי כלבים, נדרשים לחפש התלהבות ושמחת חיים, ולא רק סיבולת ונינוחות.
חשבו על כך, האם הכלב שלכם דורש ומחלק יחס וחיבה, או שעליכם לשחד אותו בחטיפים וממתקים?
"בכדי שהכלב באמת יהנה מהעבודה שלו, על הקשר בינו לבין המטופל להיות מועיל לשני הצדדים.."
