דלג לתוכן הראשי
    מכרז גפ״ן 2026: המדריך המלא להגשת תוכנית למאגר משרד החינוך
    מדריכים מקצועיים15 בנובמבר 202621 דק׳ קריאה

    מכרז גפ״ן 2026: המדריך המלא להגשת תוכנית למאגר משרד החינוך

    מה זה גפ״ן, מה ההבדל בין המסלול הירוק, הכחול והסגול, אילו סלים ותתי־סלים קיימים, האם חייבים תואר ראשון ואילו תעודות מקצועיות עשויות להתקבל. מדריך מעודכן לקראת פרסום המכרז בסוף נובמבר 2026, עם פרק ייעודי לאנשי כלבנות טיפולית.

    ט

    מרכז יהב

    מה זה גפ״ן, מי יכול להגיש תוכנית, מה ההבדל בין הסלים ותתי־הסלים, האם חייבים תואר ראשון, ואילו תעודות מקצועיות עשויות להתקבל? עודכן: 14 בנובמבר 2026.

    משרד החינוך צפוי לפרסם בסוף נובמבר 2026 את מחזור ההגשה הבא למרכז מאגר התוכניות והמענים, המוכר לרבים בשם מכרז גפ״ן.

    עבור מטפלים, מנחים, מדריכים, אנשי חינוך ובעלי עסקים בתחום ההעשרה והחינוך, זו הזדמנות להציע לבתי הספר תוכניות מקצועיות בתחומי הלמידה, הטיפול, המיומנויות החברתיות, ההדרכה והפיתוח האישי.

    אבל לפני שניגשים להגשה, חשוב להבין משהו: גפ״ן הוא לא פשוט מאגר שאליו מעלים את שם העסק ומתחילים לעבוד עם בתי ספר.

    מדובר במערכת עם מסלולים שונים, תנאי סף מקצועיים, דרישות השכלה שמשתנות בין תחומים, מסמכים שיש להציג ותהליך בדיקה מינהלי ופדגוגי.

    אחת השאלות הנפוצות ביותר היא: ״האם אני יכול להגיש תוכנית גם בלי תואר ראשון?״

    התשובה היא שלפעמים כן, ולפעמים לא. היא תלויה בתת־הסל שאליו מגישים, בהכשרה שלכם, בניסיון המקצועי ובתפקיד שתמלאו בתוכנית.

    במדריך הזה נעשה סדר בכל מה שחשוב לדעת לפני ההגשה.

    חשוב לדעת: נכון ל־14.11.2026, משרד החינוך הודיע שהפרסום הבא צפוי בסוף נובמבר, אך תנאי המחזור החדש עדיין לא פורסמו. הדרישות והדוגמאות המפורטות בהמשך מבוססות על מסמכי נובמבר 2025 ועל מדריכי משרד החינוך. עם פרסום המסמכים החדשים, יש לבדוק אילו תנאים עודכנו. המסמכים שיתפרסמו, לרבות ההבהרות והתיקונים הרשמיים, הם המחייבים.

    1. מה זה גפ״ן?

    גפ״ן הם ראשי התיבות של גמישות פדגוגית ניהולית.

    התוכנית נועדה להרחיב את האפשרות של מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות לנהל משאבים ולהתאים מענים חינוכיים לצרכים של התלמידים, הצוות והקהילה.

    במקום שכל בית ספר יקבל רק סל אחיד של פעילויות, הוא יכול להקצות משאבים לתחומים שונים בהתאם לסדרי העדיפויות שלו ולכללי משרד החינוך.

    למשל, בית ספר עשוי להחליט שהוא זקוק לתוכנית לחיזוק מיומנויות חברתיות, לתהליך שמסייע לתלמידים עם קשיי השתלבות, לסדנאות לצוות החינוכי או לתוכנית בתחום המדעים.

    כדי לרכוש תוכניות חיצוניות מתקציבי גפ״ן הרלוונטיים, מנהלי בתי הספר נעזרים במאגר התוכניות והמענים של משרד החינוך.

    כאן נכנסים לתמונה ספקי התוכניות: אנשי מקצוע, עסקים, עמותות וארגונים המציעים שירותים חינוכיים.

    עם זאת, רישום במאגר אינו זהה לזכייה במכרז, ולא כל תוכנית הרשומה במאגר ניתנת לרכישה מתקציב גפ״ן המשרדי.

    2. למי מתאים להגיש תוכנית לגפ״ן?

    המאגר מיועד למגוון רחב של ספקים המפעילים תוכניות הרלוונטיות למערכת החינוך.

    בין היתר, הוא עשוי להתאים ל:

    • אנשי חינוך, מורים ומדריכים.
    • מנחי קבוצות ומנחי סדנאות.
    • מטפלים ואנשי מקצוע מתחומי הרגש וההתנהגות.
    • אנשי כלבנות טיפולית ומנחי תוכניות חינוכיות בעזרת כלבים.
    • מדריכי ספורט, אמנות, מוזיקה ותנועה.
    • מומחים בתחומי טכנולוגיה, מדעים, שפות ויזמות.
    • מנחי הורים וצוותים חינוכיים.
    • גופים המפעילים תוכניות לנוער בסיכון, לשילוב ולהכלה.
    • עסקים, עמותות וארגונים המציעים תוכניות חינוכיות מוכחות.

    גם עצמאים יכולים להגיש תוכניות. אין דרישה כללית להיות חברה בע״מ או עמותה דווקא; גם עוסק מורשה או עוסק פטור עשוי להירשם כספק, בכפוף לדרישות ההליך.

    אבל המקצוע שלכם לבדו אינו מספיק.

    משרד החינוך בוחן גם את התוכנית עצמה: למי היא מיועדת, מה מטרותיה, כיצד היא מופעלת, אילו הכשרות יש לצוות, איזה ניסיון אפשר להוכיח ומה התרומה החינוכית שלה.

    השאלה החשובה איננה רק ״מה אני יודע לעשות?״ אלא ״איזה צורך חינוכי אני יודע לתת לו מענה, ואיך אני יכול להוכיח זאת?״

    3. המסלול הירוק, הכחול והסגול: מה ההבדל?

    לפני שמדברים על סלים ותתי־סלים, צריך להכיר את שלושת מסלולי המאגר.

    המסלול הירוק – המסלול המכרזי

    זהו המסלול המרכזי עבור ספקים המעוניינים שבתי ספר יוכלו לרכוש את תוכניתם מתקציב גפ״ן המשרדי.

    תוכנית במסלול זה עברה הליך מכרזי ואושרה בהתאם לתנאיו.

    המשמעות היא שבתי ספר המשתתפים בגפ״ן יכולים לרכוש תוכניות ירוקות מתוך התקציבים הרלוונטיים העומדים לרשותם, בהתאם לכללי המערכת.

    המסלול הכחול – המסלול שאינו מכרזי

    במסלול זה נרשמות תוכניות שלא זכו במכרז המענים, ושלא נמצאה מניעה לשילובן במוסדות החינוך.

    אולם, ככלל, אי אפשר לרכוש תוכניות מהמסלול הכחול באמצעות התקציב המשרדי הגמיש של גפ״ן.

    קיימים חריגים, למשל בהקשרים מסוימים של יוזמות רשות או בעלות, בהתאם לכללים.

    לכן, מי שמציע לבית ספר פעילות ״בגפ״ן״ חייב לדעת לומר במדויק באיזה מסלול היא מופיעה.

    המסלול הסגול – המסלול המשרדי

    מסלול זה מיועד לתוכניות ולמענים שמפעיל משרד החינוך עצמו.

    שימו לב: בחירת המסלול אינה החלטה טכנית חסרת משמעות. לפי מדריך משרד החינוך לספקים, לא ניתן לרשום תוכנית זהה של אותו ספק במקביל בכמה מסלולים, ויש מגבלות על שינוי המסלול ועל תוכניות שנפסלו.

    4. הסלים ותתי־הסלים בגפ״ן

    אחד ממקורות הבלבול הוא ההבדל בין סלי התקציב של בתי הספר לבין הסלים המקצועיים של מכרז התוכניות.

    תקציב גפ״ן של בתי הספר מחולק לשישה סלים מרכזיים:

    1. סל מענים פדגוגיים ורגשיים.
    2. סל חינוך חברתי־ערכי־קהילתי.
    3. סל מנהיגות חינוכית.
    4. סל מענים לאוכלוסיות במיקוד.
    5. סל לקידום רווחת התלמיד.
    6. סל תשתיות בית ספריות.

    אולם מאגר התוכניות החינוכיות החיצוניות מתמקד בארבעת הסלים הראשונים.

    בכל סל קיימים תתי־סלים שמגדירים את סוגי התוכניות המתאימות לו ואת הדרישות המקצועיות מהספקים.

    החלוקה הבאה משקפת את מסמך תתי־הסלים של נובמבר 2025.

    סל 1 – מענים פדגוגיים ורגשיים

    הסל עוסק בלמידה, הוראה, מיומנויות, התפתחות רגשית וחברתית ומענים בתחומי דעת שונים.

    תתי־הסלים:

    • 1.1 – אשכול שפות.
    • 1.2 – תחומי המח״ר: מורשת, חברה ורוח.
    • 1.3 – שינוי אקלים וכדור הארץ.
    • 1.4 – תחומי אמנויות.
    • 1.5 – חינוך פיננסי.
    • 1.6 – תחומי מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה.
    • 1.7 – מיומנויות למידה והוראה.
    • 1.8 – למידה רגשית־חברתית, אקלים מיטבי, כישורי חיים ומניעת התנהגויות סיכון.
    • 1.9 – מענים לטיפול וייעוץ רגשי, חברתי והתנהגותי.
    • 1.10 – קידום אורח חיים בריא.
    • 1.11 – זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח.
    • 1.12 – חדשנות ויזמות טכנולוגית.
    • 1.13 – לקויות למידה והפרעת קשב.
    • 1.14 – חינוך טכנולוגי: התנסות, תעשייה ושירותים.
    • 1.15 – קידום חינוך גופני וספורט.
    • 1.16 – למידה משולבת דיגיטל.
    • 1.17 – תוכניות משלבות תוכן דיגיטלי למוסדות חינוך חרדי.
    • 1.18 – פעילות חינוך במוזיאונים.

    ההבחנה החשובה בסל הזה היא בין תוכנית רגשית־חברתית לבין תוכנית טיפולית.

    לדוגמה, תוכנית המיועדת לכלל הכיתה ומלמדת שיתוף פעולה, הקשבה וויסות במסגרת חינוכית עשויה להיות רלוונטית לתת־סל 1.8. (כתבנו בהרחבה על האופן שבו כלבים בבית הספר משפיעים על האקלים הרגשי.)

    לעומתה, תוכנית המציעה התערבות טיפולית לתלמידים שאותרו עם קשיים רגשיים או התנהגותיים עשויה להשתייך לתת־סל 1.9.

    זו אינה רק שאלה של ניסוח שיווקי. לכל אחד מהמסלולים האלה דרישות מקצועיות שונות.

    סל 2 – חינוך חברתי־ערכי־קהילתי

    סל זה עוסק בחינוך חברתי, בפיתוח מנהיגות ומעורבות, בהשתייכות לקהילה, בערכים ובחיים משותפים.

    תתי־הסלים:

    • 2.1 – חינוך חברתי, קהילתי וערכי.
    • 2.2 – חיים ביחד בחברה הישראלית.
    • 2.3 – אירועי אמנות ותרבות.
    • 2.4 – זהות יהודית.

    זהו סל שעשוי להיות רלוונטי למנחי קבוצות, לאנשי חינוך בלתי פורמלי ולמפעילי תוכניות התנסותיות.

    למשל, פעילות קבוצתית שמפתחת אחריות, תקשורת ושיתוף פעולה עשויה להתאים מבחינת התוכן לתת־סל חברתי, אם היא עומדת גם בכל יתר הדרישות.

    סל 3 – מנהיגות חינוכית: צוות חינוכי והורים

    הסל מיועד לתוכניות התומכות בצוותי הוראה, בהנהלות, בקהילות חינוכיות ובהורים.

    במסמכי נובמבר 2025 הופיעו בו התחומים הבאים:

    • 3.1 – קשר ושותפות עם הורים וקידום מיומנויות הוריות.
    • 3.2 – קידום שלומות (Well-being) של צוותי חינוך.
    • 3.3 – ליווי הוליסטי.
    • 3.4 – יועץ כלכלי.
    • 3.5 – מנחה קהילות בית ספריות.
    • 3.6 – סדנת סימולציה.
    • 3.7 – מנחה סיור לימודי.
    • 3.8 – יועץ ארגוני.
    • 3.9 – מלווה פדגוגי.
    • 3.10 – מאמן אישי / מנטור.
    • 3.11 – מומחה תוכן.
    • 3.12 – מומחה־מלווה פדגוגי.

    חשוב: במסמך 2025 צוין כי התחומים ״מלווה פדגוגי״ ו״מומחה תוכן״ אוחדו תחת ״מומחה־מלווה פדגוגי״. לכן אין להתייחס לרשימה כאל 12 מסלולי הגשה נפרדים ופעילים ללא בדיקה במערכת.

    זהו סל מעניין במיוחד עבור אנשי מקצוע המלווים צוותים, מעבירים סדנאות להורים או עובדים עם מנהלי בתי ספר. בחלק מתתי־הסלים דרישות ההשכלה והניסיון מחמירות יותר מאשר בפעילויות חינוכיות המיועדות לתלמידים.

    סל 4 – מענים לאוכלוסיות במיקוד

    סל זה מתייחס לתוכניות המיועדות לאוכלוסיות בעלות צרכים או מאפיינים ייחודיים.

    תתי־הסלים:

    • 4.1 – הכלה והשתלבות.
    • 4.2 – ילדים ונוער בסיכון.
    • 4.3 – תלמידים עולים ותושבים חוזרים.
    • 4.4 – מחוננים ומצטיינים.
    • 4.5 – חברה בדואית בדרום.
    • 4.6 – חברה ערבית – אתגרים.

    עבור אנשי טיפול, מנחי קבוצות ואנשי כלבנות טיפולית, תתי־הסלים של הכלה והשתלבות ושל ילדים ונוער בסיכון עשויים להיות רלוונטיים במיוחד.

    עם זאת, לא כל פעילות שמיועדת לילד עם קושי חברתי נכנסת אוטומטית לתת־סל של הכלה והשתלבות. יש לבדוק את אוכלוסיית היעד, מטרות ההתערבות, אופי הפעילות והכשרת הצוות.

    5. האם חייבים תואר ראשון כדי להגיש לגפ״ן?

    לא בכל תת־סל.

    זוהי אולי הנקודה החשובה ביותר במדריך.

    אין כלל אחיד שקובע שכל מי שמבקש להגיש תוכנית חייב להחזיק בתואר ראשון. מצד שני, גם אין כלל שמאפשר לכל בעל תעודה מקצועית להגיש לכל תחום.

    הדרישות נקבעות ברמת תת־הסל, ולעיתים הן משתנות גם בין מי שפיתח את התוכנית לבין מי שמפעיל אותה בפועל.

    הנה כמה דוגמאות מתוך דרישות נובמבר 2025. הן ממחישות מדוע אי אפשר לקבוע ש״גפ״ן מחייב תואר ראשון״ או ש״תעודת מקצוע מספיקה״ בלי לזהות תחילה את תת־הסל:

    תת־סלדוגמה לדרישת ההשכלה
    1.8 – למידה רגשית־חברתיתתואר אקדמי בתחום מוכר; תעודת הוראה בלבד אינה מספיקה
    1.9 – טיפול וייעוץ רגשיתואר רלוונטי, או תעודת הכשרה טיפולית בתחומים מוגדרים, לרבות בעלי חיים, בהיקף 300 שעות לפחות ממוסד אקדמי מוכר ומאושר
    2.1 – חינוך חברתי, קהילתי וערכימסלולים המאפשרים תואר, תעודה רלוונטית ובתפקיד המפעיל גם ניסיון מוכח, בכפוף ליתר התנאים
    3.1 – הדרכת הוריםתואר שני רלוונטי, או במקרים המתאימים תואר ראשון רלוונטי יחד עם תעודת הדרכת הורים של 620 שעות לפחות
    4.1 – הכלה והשתלבותלמפתחי תוכניות כלבנות שאינן טיפוליות מופיעה חלופה של הסמכה מתאימה בהיקף 400 שעות לפחות; למפעילים דרישות נפרדות
    4.2 – ילדים ונוער בסיכוןבתחום החברתי המשלים יש חלופה של תעודה רלוונטית בהיקף 200 שעות לפחות, לצד ניסיון נדרש

    למי שיש תואר ראשון ומעלה

    בתתי־סלים רבים נדרש תואר אקדמי ממוסד מוכר, בתחום המתאים למהות התוכנית.

    תחומים שעשויים להופיע בדרישות כוללים, בהתאם לתת־הסל:

    • חינוך.
    • ייעוץ חינוכי.
    • עבודה סוציאלית.
    • פסיכולוגיה.
    • מדעי ההתנהגות.
    • תחומים טיפוליים מוכרים.
    • תחומי דעת ייעודיים כגון שפה, מדעים, אמנות או חינוך גופני.

    אבל גם בעלי תואר ראשון צריכים לבדוק אם נדרש מהם תנאי נוסף.

    לדוגמה, ייתכן שתת־סל ידרוש תעודת הוראה, רישיון מקצועי, תעודת הכשרה נוספת, ניסיון של מספר שנים או אפילו תואר שני עבור מפתחי התוכנית.

    תואר אקדמי אינו אישור אוטומטי להפעיל כל סוג של תוכנית.

    למי שאין תואר ראשון

    יש תתי־סלים שבהם מופיעות חלופות כגון:

    • תעודה מקצועית בתחום תוכן רלוונטי.
    • הכשרה בהיקף שעות מוגדר.
    • הסמכה מטעם גוף העומד בדרישות שנקבעו.
    • ניסיון מוכח בחינוך פורמלי או בלתי פורמלי.
    • שילוב של הכשרה וניסיון מקצועי.

    לדוגמה, בתת־הסל 2.1 – חינוך חברתי, קהילתי וערכי, מסמכי נובמבר 2025 אפשרו למפתחי תוכניות להציג תואר רלוונטי או תעודה המעידה על השכלה רלוונטית. עבור מפעילי התוכנית הופיעה גם חלופה של ניסיון מוכח בתחום החינוך הפורמלי או הבלתי פורמלי, לצד תנאים נוספים.

    זה לא אומר שכל תעודת הדרכה מספיקה. ההכשרה והניסיון צריכים להתאים לתוכן המוצע ולעמוד בשאר הדרישות.

    6. תעודות מקצועיות ואקוויוולנטיות: מה באמת נחשב?

    המונח אקוויוולנטיות מתייחס להכרה בתעודה כשוות ערך לתעודה אחרת שנדרשה.

    במספר תתי־סלים קבע משרד החינוך שניתן להגיש גם תעודה שהוכרה על ידו כשוות ערך.

    אלא שכאן חשוב להבחין בין שני מצבים שונים.

    מצב ראשון: תעודה המותרת במפורש כתנאי סף חלופי.

    למשל, כאשר תת־סל קובע שניתן לעמוד בתנאי ההשכלה באמצעות תואר או באמצעות תעודה מקצועית מסוג מסוים ובהיקף שעות מוגדר.

    במקרה כזה אין בהכרח צורך לטעון שהתעודה היא ״כמו תואר״. צריך להוכיח שהיא עומדת בדיוק בחלופה שנכתבה.

    מצב שני: בקשה להכיר בתעודה כשוות ערך.

    כאשר המסמך מאפשר להגיש תעודה אקוויוולנטית, משרד החינוך הוא הגורם המחליט אם היא אכן עומדת בדרישה.

    תעודה שהונפקה על ידי מכללה פרטית, מוסד הכשרה, גוף מקצועי או ארגון מוכר אינה הופכת אוטומטית לאקוויוולנטית לתואר אקדמי.

    כמה שעות הכשרה צריך?

    אין מספר אחד שמתאים לכל התחומים. הנה כמה דוגמאות משמעותיות ממסמכי נובמבר 2025:

    תחוםדוגמה לחלופה או לדרישה
    טיפול וייעוץ רגשי, חברתי והתנהגותי (1.9)תעודה טיפולית בתחומים מוגדרים, כולל בעלי חיים, בהיקף 300 שעות לפחות ממוסד אקדמי מוכר ומאושר, כחלופה המפורטת בתנאי ההשכלה
    הכלה והשתלבות (4.1)למפתחי תוכניות כלבנות שאינן טיפוליות: לימודי הסמכה מתאימים של 400 שעות לפחות מארגון רשמי ומוכר
    ילדים ונוער בסיכון (4.2)בתוכניות בתחום החברתי המשלים: תעודה המעידה על השכלה רלוונטית בהיקף 200 שעות לפחות, וכן דרישת ניסיון
    הדרכת הורים (3.1)בתוכניות המתאימות: תואר ראשון רלוונטי בצירוף תעודת הדרכת הורים ממוסד מוכר בהיקף 620 שעות לפחות

    המספרים בטבלה אינם ״תקן כללי של גפ״ן״. כל אחד מהם שייך לדרישה מוגדרת, לתפקיד מסוים ולסוג תוכנית מסוים.

    איך בודקים אם התעודה שלכם יכולה להתאים?

    לפני שמשקיעים זמן בהגשה, כדאי להכין תיק הכשרה מסודר:

    1. צילום התעודה המקצועית.
    2. שם הגוף שהנפיק אותה ומעמדו.
    3. מספר שעות הלימוד.
    4. סילבוס מפורט של ההכשרה.
    5. פירוט שעות ההתנסות המעשית וההדרכה, אם קיימות.
    6. תעודות המשך, הסמכות ורישיונות רלוונטיים.
    7. קורות חיים המוכיחים ניסיון בתחום.
    8. מסמכים או המלצות התומכים בניסיון המקצועי.

    אם הכותרת של התעודה דומה לתחום המבוקש, אבל היקף ההכשרה או הגוף המנפיק אינם תואמים את הדרישה, אין להניח שהיא תתקבל. (במאמר נפרד במכללת יה״ב פירטנו איך לקרוא נכון שעות לימוד, פרקטיקום והדרכה ומה עומד מאחורי המספרים.)

    הדרך הנכונה היא להתאים את המסמכים לסעיף המדויק בתת־הסל, ולא להסתפק בהצהרה שהתעודה ״מוכרת״.

    7. כלבנות טיפולית, טיפול באמצעות בעלי חיים ותוכניות עם כלבים: לאן מגישים?

    עבור אנשי מקצוע שעובדים עם כלבים בבתי ספר, קיימת טעות נפוצה: להתחיל מהכלב ומהפעילות, ורק אחר כך לחפש סעיף במכרז שבו אפשר לשבץ אותם.

    בפועל, צריך להתחיל מהמטרה.

    כלב יכול להשתתף בתוכנית טיפולית, בתוכנית חברתית, בפעילות חינוכית התנסותית או בתהליך העוסק בהכלה ובהשתלבות.

    אבל העובדה שבכל המקרים נמצא כלב בחדר אינה הופכת את התוכניות לזהות מבחינה מקצועית.

    תוכנית טיפולית בעזרת כלבים

    אם מדובר בהתערבות טיפולית שמיועדת לתלמידים עם קשיים רגשיים, חברתיים או התנהגותיים שאותרו, ייתכן שתת־סל 1.9 הוא הרלוונטי.

    בתנאי נובמבר 2025 הופיעה, לצד תארים אקדמיים רלוונטיים, אפשרות להציג תעודת הכשרה טיפולית בתחום בעלי החיים בהיקף של 300 שעות לפחות ממוסד אקדמי מוכר ומאושר.

    בנוסף נדרשו עמידה בתנאי הניסיון ובשאר הדרישות המקצועיות של תת־הסל.

    אין לפרש זאת כאישור גורף לכל תעודת כלבנות טיפולית של 300 שעות. יש לבדוק את תוכן ההכשרה, זהות הגוף המנפיק, ההכרה הנדרשת ואת תפקידו של כל איש צוות. (אם אתם עדיין בשלב בחירת ההכשרה, ריכזנו את השאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים מסלול לימודי כלבנות טיפולית, כולל ההבדל בין תעודה, הכרה של איגוד מקצועי ותעודה אקדמית.)

    תוכנית חברתית־חינוכית בעזרת כלבים

    תוכנית שמיועדת לפיתוח עבודת צוות, אחריות, תקשורת או כישורים חברתיים, ללא התערבות טיפולית, עשויה להתאים לתת־סל חברתי־חינוכי.

    לדוגמה, במקום להגדיר את הפעילות כ״אילוף כלבים לילדים״, אפשר לבנות תוכנית שבה ההתנסות בעבודה עם כלבים משמשת אמצעי לפיתוח מיומנות חינוכית מוגדרת.

    מה התלמיד מתרגל? כיצד נמדדת ההתקדמות? איך הפעילות מתחברת לחיי הכיתה?

    התשובות לשאלות האלה חשובות הרבה יותר ממספר התרגילים שהכלב יודע לבצע.

    תוכניות כלבנות בתחום ההכלה וההשתלבות

    בתת־סל 4.1, מסמכי נובמבר 2025 כללו סעיף ייעודי למפתחי תוכניות כלבנות המתמקדות בהכלה והשתלבות ושאינן טיפוליות.

    בסעיף זה הופיעה דרישה ללימודי הסמכה מארגון רשמי ומוכר, התואמים את תוכן התוכנית, בהיקף של 400 שעות לפחות.

    זו הבחנה משמעותית: מדובר בסעיף מסוים למפתחי תוכניות, ולא בהצהרה שכל בוגר הכשרה של 400 שעות רשאי להפעיל תוכנית גפ״ן.

    למפעילי התוכנית קיימות דרישות נפרדות, בהתאם לסוג המענה המוצע. למשל, עבור מפעילים של ״תוכניות ייחודיות מתחום התרפיה״, ובהן תוכניות בעזרת בעלי חיים, נדרשה במסמכי 2025 הכשרה ייעודית ממוסד אקדמי המוכר על ידי המל״ג, בהיקף של 300 שעות לימוד לפחות, ותעודת הסמכה רשמית התואמת את תחום התוכנית. במקצועות אלה צוין שאין חובה להציג תואר אקדמי או תעודת הוראה.

    ומה לגבי עבודה עם ילדים ונוער בסיכון?

    בתת־סל 4.2 קיימת הבחנה בין תוכניות לימודיות, תוכניות חינוכיות־טיפוליות ותוכניות בתחום החברתי המשלים.

    בתחום החברתי המשלים, מסמכי 2025 אפשרו מסלול המבוסס על תעודה רלוונטית בהיקף של 200 שעות לפחות, לצד ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בעבודה בתחום רלוונטי עם ילדים ונוער בסיכון.

    לעומת זאת, בתחום החינוכי־טיפולי הדרישות שונות ומחמירות יותר: תואר אקדמי מתאים, ועבור מטפלים בתחומים כמו בעלי חיים, ספורט או CBT גם תעודת מטפל ממוסד אקדמי מוכר בהיקף 200 שעות לפחות, הכוללת פרקטיקום קליני והדרכה. דרישת הניסיון בתחום זה עמדה על חמש שנים לפחות.

    המסקנה: אין ״תת־סל לכלבנות טיפולית״ שמתאים לכל תוכנית. יש לבחון מה בדיוק עושים, למי, לשם מה, ובאילו תנאים מקצועיים.

    לא לשכוח גם את הכלב

    בתוכניות הכוללות כלבים נדרשת, מעבר לעמידה בתנאי המכרז, גם היערכות מקצועית לנושאי בטיחות ורווחת בעלי חיים: התאמת הכלב לסביבה חינוכית, התמודדות עם עומס, אלרגיות ופחד מכלבים, ניהול סיכונים, התאמת הפעילות לגיל המשתתפים והגדרת מצבים שבהם יש להפסיק את המפגש. (על השאלה האם הכלב בכלל רוצה להיות שם, ועל מה עושים כשהילד רוצה להמשיך והכלב כבר לא, כתבנו בנפרד.)

    אלה נקודות שיש לתכנן באופן מקצועי, תוך בדיקת הוראות הבטיחות, הביטוח והנהלים החלים על הפעילות. הן אינן תחליף לבדיקת מסמכי המכרז העדכניים.

    8. מה הדרישות להגשת תוכנית?

    הדרישות המדויקות משתנות, אך אפשר לחלק את ההכנה לחמישה חלקים עיקריים.

    א. עמידה בדרישות הספק

    הספק נדרש להזין פרטי זיהוי וארגון, לעמוד בדרישות המינהליות ולהגיש את האישורים וההצהרות הרלוונטיים.

    בהתאם למסמכי ההליך ולסוג הספק, עשויים להידרש מסמכים הקשורים לניהול ספרים, מעמד משפטי, ביטוח, אבטחת מידע, הצהרות שונות ועמידה בהוראות החלות על פעילות במוסדות חינוך.

    ב. עמידה בדרישות ההשכלה

    יש לבדוק את ההשכלה הנדרשת עבור כל אחד ממפתחי התוכנית וממפעיליה.

    אם נדרש תואר, יש לוודא שהוא בתחום המתאים.

    אם קיימת חלופה של תעודה מקצועית, יש לבדוק את מספר השעות, סוג ההכשרה ומעמד הגוף שהנפיק אותה.

    אם קיימת אפשרות להכרה אקוויוולנטית, אין להניח שהיא תאושר מראש.

    ועוד נקודה אחת: במידעון נובמבר 2026 דיווח משרד החינוך שזוהו במערכת מקרים של הגשת תעודות ומסמכים מזויפים, ושהתוכניות הרלוונטיות הוקפאו והועברו לדיון בוועדת המכרזים. כל מסמך שמוגש צריך להיות מקורי, מדויק וניתן לאימות.

    ג. ניסיון מקצועי מוכח

    בתתי־סלים רבים נדרש ניסיון בפיתוח תוכניות, בהוראה, בהדרכה, בטיפול או בעבודה עם אוכלוסיית היעד.

    הניסיון צריך להיות מגובה במסמכים מתאימים.

    לא די לכתוב ״עשר שנות ניסיון בתחום״ אם לא ניתן להראות מה נעשה בפועל, באילו מסגרות ובאיזו אחריות מקצועית.

    ד. המלצות על התוכנית

    בתתי־סלים שונים נדרשות המלצות ממוסדות או ארגונים שבהם התוכנית הופעלה.

    מספר ההמלצות אינו אחיד. במסמכי 2025 היו תתי־סלים שדרשו שתיים, אחרים שלוש, ובמקרים מסוימים יותר.

    בדרך כלל יש חשיבות גם לזהות הגורמים הממליצים, למועד ההפעלה ולתוכן ההמלצה.

    המלצה טובה אינה מסתפקת ב״היה מקסים והילדים נהנו״.

    היא מתארת מה התוכנית כללה, עבור מי היא הופעלה, מה הייתה תרומתה ומה נצפה בפועל.

    אין להמציא תוצאות שלא נמדדו.

    ה. תוכנית עבודה פדגוגית

    זהו לב ההגשה.

    משרד החינוך מבקש להבין לא רק מה שם התוכנית, אלא גם כיצד היא פועלת ומה הערך החינוכי שלה.

    כדאי להכין מראש:

    • תיאור הצורך שהתוכנית מבקשת לתת לו מענה.
    • מטרות חינוכיות או טיפוליות מוגדרות.
    • קהל יעד ושכבות גיל.
    • פירוט מפגשים ותכנים.
    • שיטות עבודה ואופן ההפעלה.
    • התאמות לקבוצות שונות.
    • מדדי הצלחה והערכה.
    • מידע על בעלי התפקידים והכשרתם.

    תוכנית טובה אינה רק רשימת פעילויות. היא מציגה קשר ברור בין צורך, מטרה, דרך עבודה ותוצאה רצויה.

    9. איך מגישים תוכנית למכרז גפ״ן? שלב אחר שלב

    שלב 1 – קוראים את המסמכים העדכניים

    כאשר המחזור החדש יפורסם, יש להוריד את מסמכי המכרז, מסמך הדרישות של תתי־הסלים והנספחים מעמוד ההליך הרשמי במינהל הרכש הממשלתי.

    לא כדאי להסתמך על הדרכות ישנות, צילומי מסך מקבוצות מקצועיות או תשובות שקיבלו ספקים במכרזים קודמים.

    יש לבדוק גם הבהרות ותיקונים שמתפרסמים לאחר פתיחת ההליך.

    שלב 2 – בוחרים סל ותת־סל

    זהו שלב שצריך לעשות לפני שממלאים את התוכנית במערכת.

    בודקים שהתוכן, קהל היעד, הכשרת המפתחים והכשרת המפעילים עומדים בדרישות תת־הסל.

    בחירה בתת־סל שנראה ״קרוב מספיק״ עלולה להוביל לפסילה.

    שלב 3 – מבקשים הרשאה למאגר

    אם טרם נרשמתם כספקים, נדרשת בקשת הרשאה בהתאם להנחיות משרד החינוך.

    במסגרת הבקשה ממלאים פרטי ספק, מורשה חתימה ומשתמש מורשה, בהתאם לסוג ההתאגדות.

    שלב 4 – מזינים את התוכנית

    במערכת מאגר התוכניות והמענים נכנסים לאזור האישי ובוחרים:

    ״תוכניות שלי״ ← ״הוספת תוכנית חדשה״.

    יש לבחור במסלול המתאים. מי שמבקש להגיש למכרז יבחר במסלול המכרזי, בהתאם להוראות המערכת.

    שלב 5 – מגישים הצעה למכרז כשהמערכת נפתחת

    האפשרות להגיש הצעה למכרז קיימת במועדים שבהם ההליך פתוח.

    בשלב זה משלימים את הפרטים והמסמכים הנדרשים, לרבות הטפסים המינהליים, פרטי התוכנית, מסמכי ההשכלה והניסיון ויתר דרישות ההצעה.

    שלב 6 – משלימים מחירון ואזורי פעילות

    יש להזין את המידע המסחרי והתפעולי בהתאם לדרישות המכרז: תמחור, אופן אספקת השירות ואזורים שבהם ניתן להפעיל את התוכנית.

    אין טעם להתחייב להפעלה בפריסה ארצית אם בפועל אין לכם צוות, זמן או יכולת כלכלית לספק אותה.

    שלב 7 – מוודאים שהכול הוגש

    לפי מדריך משרד החינוך, לא מספיק שמילאתם את הטפסים.

    יש לוודא שבכל שלבי ההליך מופיע סטטוס ״הוגש״ – בטפסי הסף, בטופס הפדגוגי, במחירון ובאזורי הפעילות.

    רק הצעות שהשלימו את תהליך ההגשה כנדרש עוברות לבחינת ועדת המכרזים.

    שלב 8 – ממתינים להחלטה ופועלים לפי האישור

    הגשת התוכנית אינה מהווה אישור להפעלה.

    גם לאחר אישור התוכנית, יש להקפיד שרק מפעילים שאושרו על ידי משרד החינוך יעבדו בבתי הספר.

    במידעון נובמבר 2026 הבהיר המשרד כי מפעילים חדשים חייבים לקבל אישור מראש במערכת המקוונת. זמן הבדיקה המוערך הוא כ־14 ימי עבודה, אך אינו מחייב.

    10. חמישה דברים שכדאי לעשות עוד לפני פתיחת המכרז

    1. לבחור תוכנית אחת חזקה. במקום להגיש כמה רעיונות לא מגובשים, עדיף להתחיל בתוכנית שיש לה מטרה ברורה, ניסיון בהפעלה ומסמכים תומכים.

    2. להכין תיק מסמכים לכל איש צוות. תעודות, שעות הכשרה, קורות חיים, ניסיון והמלצות. אין להסתמך על התעודה של בעל העסק בלבד.

    3. לאסוף המלצות עכשיו. אם כבר הפעלתם תוכניות בבתי ספר או בארגונים, בקשו תיעוד מקצועי ומדויק של העבודה. ודאו שההמלצות תואמות לדרישות תת־הסל.

    4. לבנות תוכנית שאפשר למדוד. לא כל מטרה צריכה להימדד במבחן. אפשר לבחון השתתפות, התמדה, שיתוף פעולה או מדדים התנהגותיים מוגדרים, תוך התאמה לסוג ההתערבות ולשמירה על פרטיות המשתתפים. (ההבדל בין מדידת הצלחת הפעילות לבין מדידת המטרה הטיפולית עלה גם בניתוח שלנו של מחקר הכלב הרובוטי.)

    5. לבדוק כדאיות כלכלית. זכייה במכרז אינה מבטיחה שתקבלו הזמנות. יש לחשב גם זמן הכנה, נסיעות, ציוד, שכר מפעילים, ביטוחים, תיעוד ומעקב – ולא רק את זמן הפעילות בכיתה.

    11. טעויות נפוצות בהגשה לגפ״ן

    ״יש לי תעודה, אז אני יכול להגיש לכל תת־סל״

    לא נכון. יש תתי־סלים שמאפשרים הכשרה מקצועית רלוונטית ויש כאלה שמחייבים תואר מסוים או שילוב של תואר ותעודה.

    ״אם התוכנית שלי עוסקת ברגשות, היא תוכנית טיפולית״

    לא בהכרח. למידה על רגשות, פיתוח כישורים חברתיים והתערבות טיפולית הן פעילויות שונות, גם אם קיימת ביניהן חפיפה בתוכן.

    ״אם אני מפתח את התוכנית, כל מדריך יכול להפעיל אותה״

    לא נכון. הדרישות חלות גם על מפעילי התוכנית, ולעיתים הן שונות מדרישות ההשכלה של המפתחים.

    ״ברגע שהתוכנית ירוקה, בתי הספר חייבים להזמין אותי״

    לא. המסלול הירוק מאפשר רכישה בהתאם לכללים, אך הבחירה תלויה בצורכי בית הספר, בתקציב, בהתאמת התוכנית ובהחלטת הגורמים המוסמכים.

    ״אפשר לצרף מפעיל חדש ולהתחיל לעבוד״

    לא לפני קבלת האישור הנדרש ממשרד החינוך.

    ״כדאי לכתוב שהתוכנית פותרת בעיות התנהגות״

    רק אם יש בסיס מקצועי לטענה.

    עדיף להגדיר מטרות מציאותיות, אמצעי הערכה וגבולות מקצועיים, מאשר להבטיח שינוי שלא ניתן להוכיח.

    12. שאלות נפוצות על מכרז גפ״ן

    האם אפשר להגיש ללא תואר ראשון?

    כן, בחלק מתתי־הסלים קיימות חלופות להכשרה אקדמית. יש לבדוק את תת־הסל המדויק ואת כל תנאיו.

    האם תעודת כלבנות טיפולית מספיקה?

    לא באופן גורף. בחלק מהדרישות קיימת התייחסות מפורשת להכשרה טיפולית באמצעות בעלי חיים, ובאחרות לתוכניות כלבנות שאינן טיפוליות. היקף השעות, הגוף המנפיק, התוכן והתפקיד בתוכנית קובעים.

    האם תעודה ממכללה פרטית נחשבת אקוויוולנטית לתואר?

    לא באופן אוטומטי. אם תנאי הסף מאפשרים תעודה מקצועית, בודקים התאמה לאותה חלופה. אם מבקשים להכיר בה כשוות ערך לתעודה אחרת, ההחלטה נתונה למשרד החינוך.

    האם תעודת הוראה מספיקה ללא תואר?

    תלוי בתת־הסל. לדוגמה, בדרישות תת־סל 1.8 מנובמבר 2025 נקבע במפורש שתעודת הוראה בלבד, ללא תואר בחינוך, אינה עומדת בתנאי ההשכלה.

    האם אפשר להגיש הרצאה חד־פעמית?

    בחלק מהתנאים קיימת התייחסות למענים חד־פעמיים, אך תתי־סלים אחרים דורשים תהליך רב־מפגשי. יש לבדוק את ההגדרה והדרישות של התחום המבוקש.

    האם אפשר להגיש כמה תוכניות?

    ניתן להציע תוכניות שונות בהתאם לכללי ההליך, אך כל תוכנית צריכה לעמוד בפני עצמה בדרישות התוכן והסף. אין להגיש תוכניות זהות בכמה מסלולים בניגוד לכללי המאגר.

    האם עוסק פטור יכול להיות ספק?

    מדריך משרד החינוך מתייחס גם לעוסקים פטורים ומורשים כגופים שיכולים לבקש הרשאה למאגר. עדיין יש לעמוד בכל התנאים המינהליים והמקצועיים של ההליך.

    האם ניתן להפעיל תוכנית בכל בית ספר?

    הפעילות תלויה באישור התוכנית, בקהל היעד שאושר, בהכשרת המפעילים, באזורי הפעילות וביתר תנאי המכרז וההתקשרות.

    מה לגבי מורים שמפעילים תוכניות גפ״ן בנוסף לעבודתם?

    לפי מידעון משרד החינוך מנובמבר 2026, עובד הוראה המבקש לעבוד במענה חיצוני במסגרת גפ״ן נדרש להיתר עבודה פרטית בהתאם להוראות החלות עליו. יש לבדוק שההיתר בתוקף ולצרפו כנדרש.

    מתי נפתח מכרז גפ״ן הקרוב?

    לפי מידעון משרד החינוך מנובמבר 2026, הפרסום צפוי בסוף חודש נובמבר 2026.

    המשרד הודיע גם על וובינר לספקים בנושא תהליך ההגשה, ב־21 בדצמבר 2026 בשעה 14:00.

    מועד ההגשה האחרון ותנאי ההליך החדש ייקבעו בפרסום הרשמי, ולכן יש לעקוב אחר עדכוני המשרד.

    13. אז מה כדאי לעשות עכשיו?

    אם יש לכם תוכנית חינוכית או טיפולית שאתם רוצים להכניס למערכת החינוך, אל תתחילו בשאלה ״איזה סל הכי קל לעבור?״

    התחילו בבחינת התוכנית עצמה.

    איזה צורך היא פותרת? למי היא מיועדת? מה המשתתפים אמורים להרוויח ממנה? מה ההכשרה והניסיון שמאפשרים לכם להפעיל אותה? ואילו מסמכים יכולים להוכיח זאת?

    רק אחר כך בוחרים את תת־הסל המתאים ובודקים את תנאי הסף.

    במיוחד בתחומי הכלבנות הטיפולית, ההנחיה והחינוך ההתנסותי, חשוב להבחין בין הכשרה לעבודה מקצועית, התאמה לתת־סל מסוים ואישור רשמי לפעול במסגרת גפ״ן.

    אלה שלושה דברים שונים.

    במרכז יהב ובמכללת יה״ב אנחנו עוסקים בחיבור שבין עבודה עם כלבים לבין התפתחות אנושית, חינוך, תקשורת ותהליכים קבוצתיים. מבחינתנו, תוכנית מקצועית טובה אינה מתחילה באוסף פעילויות, אלא בהגדרה של המטרה ובבחירה מודעת של הדרך להגיע אליה.

    כשבוחנים תוכנית לקראת גפ״ן, זה גם המקום הנכון להתחיל.

    ולמי ששוקל הכשרה מקצועית: באתר המכללה מפורטים מבנה מסלול ההכשרה, שעות ההתנסות המעשית וההכרה המקצועית של המסלול. כמו בכל תעודה אחרת, גם לגבי התעודה שלנו ההכרעה אם היא עומדת בתנאי תת־סל מסוים בגפ״ן נתונה למשרד החינוך בלבד.


    על הכותב

    טל יהב בדישי הוא מייסד מרכז יהב ומכללת יה״ב, מטפל בעזרת כלבים, מנחה ומכשיר אנשי מקצוע בתחום הכלבנות הטיפולית. בעבודתו הוא עוסק בקשר שבין התנהגות כלבית להתנהגות אנושית, ובשאלות של תקשורת, ביטחון, פחד, גבולות ומערכות יחסים.

    קריאה נוספת

    איך בוחרים מסלול לימודי כלבנות טיפולית בישראל? – סילבוס, שעות, צוות והכרה מקצועית: מה לבדוק לפני שנרשמים (מכללת יה״ב).

    300 שעות או 650 שעות? מה באמת קובע את איכות ההכשרה בכלבנות טיפולית – על פרקטיקום, הדרכה ומה עומד מאחורי המספרים (מכללת יה״ב).

    הלהקה נושמת: כלבים טיפוליים בבתי ספר משנים אקלים רגשי – מה קורה כשכלב נכנס למסגרת החינוכית.

    תוכניות מרכז יהב לבתי ספר – סדנאות, ליווי ותוכניות בעזרת כלבים למוסדות חינוך.

    מקורות רשמיים

    המידע במדריך מבוסס על המסמכים הבאים:

    1. מידעון משרד החינוך לספקי גפ״ן – נובמבר 2026 – מועד הפרסום הצפוי, וובינר והנחיות לספקים.
    2. ההליך הרשמי במינהל הרכש הממשלתי – מכרז מאגר התוכניות והמענים – מסמכי המכרז והפרסומים הרשמיים.
    3. דרישות הסלים ותתי־הסלים – נובמבר 2025 – תנאי ההשכלה, התעודות, הניסיון וההמלצות לפי תת־סל.
    4. מדריך משרד החינוך לספקי מאגר התוכניות והמענים – הסבר על המסלולים, ההרשאה, ההזנה וההגשה.

    הערת עדכון: המאמר נכתב לקראת פרסום מחזור נובמבר 2026. הוא אינו מחליף את מסמכי המכרז. לאחר פרסום המחזור החדש, יש לעדכן את הדרישות והמועדים בהתאם למסמכים המחייבים ולהבהרות הרשמיות.

    מכרז גפ״ןגפ״ןמאגר התוכניות והמעניםמשרד החינוךכלבנות טיפוליתתנאי סףתוכניות לבתי ספר

    רוצים לשמוע איך זה נראה בשטח?

    אנחנו מלווים בתי ספר, ארגונים ומטפלים בתכניות טיפול בעזרת כלבים